לילות רמדאן

חודש הרמדאן הינו אחד מחמשת עמודי התווך עליו נשענת דת האסלם. חודש זה קדוש במיוחד למאמינים המוסלמים מתוך אמונה כי בעזרת הצום הם מכפרים על חטאיהם ומתקרבים אל הדת. ההקפדה לקיימו כהלכתו חשובה להם לאין שיעור. בחודש זה מתבצע צום במהלך שעות האור ביום, ובלילה יכולים המאמינים לאכול. בעבר היו אוכלים בצנעה, תוך התחשבות בזולת ורגישות לקדושת הזמן. עם השנים, הפכו ארוחות הערב של שבירת הצום לסעודות פאר המכנסות מאמינים רבים לחפלה חגיגית, ונמשכות אל השעות המאוחרות בלילה, למרכזי הערים במסיבות ואירועי תרבות גדולים ורבי משתתפים.

מהם חמשת עמודי האסלם?

בדת האסלם ישנן חמש מצוות יסוד העומדות בבסיסה: העדות, התפילה, הצדקה, העלייה לרגל והצום. הצום מתייחס לחודש הצום, הלא הוא הרמדאן. זהו החודש החשוב ביותר באסלאם.

העדות – האדם מעיד כי אין אלוהים מלבד אללה, ומוחמד הוא שליחו. הצהרה זו, והעדות הזו חוזרת על עצמה  בכל תפילה ובכל הזדמנות הנקראת בדרכו של האדם. זהו גם חלק מהליך ההתאסלמות.

התפילה – על המוסלמי להתפלל חמש פעמים ביום כשפניו אל כיוונה של מכה. ניתן להתפלל מכל מקום בו נמצא המוסלמי, ואת תפילת יום שישי נהוג להתפלל במסגד. על המוסלמי ליטול ידיים וחלוץ נעליים טרם התפילה.

צדקה – על כל מוסלמי לתרום כסף לפי יכולתו לצדקה. כסף זה ניתן לנזקקים, עניים, אלמנות, יתומים או לחיזוק הדת ותורם לבניית מסגדים.

הצום – מתייחס לחודש הרמדאן, בו נהוג לצום למשך ימות חודש מלא (רק ימים, בשעות החשיכה ניתן לאכול בצנעה) ממולד הירח ועד הולד הירח הבא. בתום החודש נחגג החג עיד אל פיטר. חודש הצום הינו חודש קדוש ומהווה את החודש החשוב ביותר בשנה עבור המאמינים.

העלייה לרגל – על כל מוסלמי להגיע אל מכה שבכעבה לפחות פעם אחת במהלך חייו.

הרמדאן באסלם

לפי האמונה, חשיבותו של חודש זה היא בשל כך שהקוראן, הספר בו כתובה הדת כולה, הורד מן השמים בכדי להדריך את בני האדם כיצד לנהוג בדרך הישר כך שתגיע הישועה.
בליל ה27 לחודש התשיעי בשנה המוסלמית התלויה במולד הירח, כך מתואר, התגלה המלאך גבריאל בפני הנביא מוחמד והשמיע לו את דברי האל.
הלילה הזה נקרא  "ליל אלקדר" שפירושו – הלילה הגורלי (אלקדר משמעו – גורל). בלילה הזה נקבע גורלו של כל אדם. המלאכים יורדים מן השמים ומוציאים לפועל את גזר הדין שנקבע לכל אדם.
כך שלמעשה, ליל אלקדר הוא יום הדין השנתי עבור המאמינים.
בחודש הרמדאן מביט על עצמו המאמין פנימה, ועושה עם עצמו חשבון נפש.
החודש הזה נחשב כחודש של התנקות רוחנית, העמקה דתית וחיזוק האמונה בדת.

מתי חוגגים את חג הרמדאן?

הדת האסלאמית מתנהלת לפי מולד הירח, ולא לפי לוח השנה הקלנדרי הלועזי.
לפי לוח זה, חודש מתחיל מתי שנצפה מולד ירח בשמיים וכך נספרים חודשי השנה.
לפי לוח זה נקבעים מועדי החגים באסלם. כתוצאה מכך, כל שנה החגים נחגגים במועדים שונים מהשנים שקדמו להם.

כל יום מתחיל משקיעת השמש ונמשך עד שקיעת השמש ביום שלאחר מכן.
בעת השקיעה ניתן לצפות בירח ולפיו ניתן לקבוע את תחילתו של חודש חדש.
חודש אסלאמי נע בין 29 ל-30 יום.
החודש מבוסס על ראייה בפועל של מולד ירח, ועל כן, איננו נשאר קבוע כפי שקורה בלוחות שנה גרגוריאנים.
בלוח השנה האסלמי לא נהוג עיבור שנים, כך שבלוח הזה לשנה יש 12 חודשים בלבד.

כיצד צמים ברמדאן?

חובת הצום מתוארת בקוראן בסורת הפרה [אלבַּקַרַה] – 2, פס' 187 "אִכלו ושְתו עד השעה אשר בה תוכלו להבחין בין חוט לבן וחוט שחור, לעת שחרית, ואַחַר הַמשיכו בצום עד רדת הלילה [ …]" הכוונה משעת זריחת השמש ועד השקיעה.

הצום מהווה חרטה על חטאים. מלבד האיסור על האכילה במהלך היום, יש להימנע מתאוות גוף נוספות כגון: קיום יחסי אישות, ניקיון הגוף, עישון וכיוצא בזה.
קיים גם איסור על חתונות במהלך חודש זה. המטרה היא להתעלות מעל הגשמיות הארצית, להתגבר על צרכי הגוף ולהזדהות עם העניים והנזקקים.
גם אדם אשר אין ביכולתו לעמוד במצוות הצום, עליו לאכול בצנעה ולהתחשב בזולת מתוך כבוד וענווה.

התחזקות דתית וקרבה לאסלאם

נהוג כי בחודש הרמדאן המאמינים מתחזקים יותר בדת, והחילוניים מתקרבים אף הם.
במהלך החודש ניתן לראות מאמץ מצד הקהילות השונות להתקרב לדת על ידי קריאת תפילות מרובה, השתתפות בשיעורי דת וכן הקפדה על אמות מוסר גבוהות הנהוגות בדת.
מבין אמות המוסר הללו ניתן למצוא שמדברים פחות לשון הרע, משתדלים לעזור לנזקקים, מבקרים אצל קרובים שלא מבקרים אצלם בדרך קבע ומשתדלים לנהוג בדרך ישרה וטובה יותר מאשר בחודשי השנה האחרים.
התנהגות זו נפוצה בשל החשש ממלאכי השמים היורדים אל הארץ ומוציאים לפועל גזרי דין לפי גורלותיהם של בני האדם.
המאמינים מאמינים כי אם חטאו, ניתן להקל את הדין על ידי כפרה והפגנת אחווה ורעות, תפילה ונוכחות בזמן התפילה במסגדים ועזרה לנזקקים.

לילות רמדאן

בקהילות המוסלמיות נוצרה נטייה לצאת לאירועי שמחות בלילות הרמדאן. במשפחות רבות נהוג לאכול ארוחות עשירות וחגיגיות בכדי לפצות על שעות הצום, לקנח בממתקים ולצאת לרחובות העיר להופעות מוזיקה וריקודים.
יש אוירה של חג או פסטיגל, וזאת בניגוד למצווה הדתית בה גם האוכל בשעות החשיכה צריך לההיערך ולהאכל בצנעה וענווה תוך כיבוד הדת ושמירה על השקט.
דומה כי הקהילה המוסלמית נוהגת לפצות עצמה על מאמץ הצום ומגדילה ליצור אירועי תרבות ומסיבות תוססות בלילות אליהם מגיעים כלל האוכלוסיה גברים נשים וטף.

פגועי נפש בחודש הרמדאן

בחודש הרמדאן נוהגים להקדיש תשומת לב מיוחדת לפגועי הנפש. במהלך החודש נהוג להזמין אל חולי הנפש קריינים ולהקריא באזניהם תפילה, לתרום להם כספים לצדקה ולהרבות תפילתם של המאמינים הבריאים מתוך אמונה שבאמצעות התפילה עצמה – יופחת סבלם של פגועי הנפש.
בנוסף, נתינת צדקה לפגועי נפש נחשבת רבת מעלה בהינתנה במהלך חודש הרמדאן עוד יותר מאשר אם תינתן במהלך כל חודש אחר מחודשי השנה, זאת בשל הקדושה שבחודש זה.

עיד אל פיטר וצום הרמדאן

עיד אל פיטר נחגג ביום בו מסתיים צום הרמדאן, במולד הירח הבא מיד עם סוף החודש.
שם החג נושא את השורש פ.ט.ר, שמשמעו שבירת הצום. לפני חג זה חייב המאמין לתת צדקה לעניים במטרה לכפר על חטאים שנעשו בשוגג במהלך חודש הרמדאן.
על הגברים חלה חובה בחג לבקר את נשות משפחתם שלא ביקרו זמן רב: אמהות, דודות, אחיות, סבתות וחמיות.
יש להביא לנשים מתנות וממתקים, איגרות ברכה וכדומה. החג מסמן התחלה חדשה שלאחר הניקיון הרוחני של חודש הצום שקדם לו.